פסק-דין בתיק ב"ל 45603-02-13

1.         לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) מיום 13.1.13 אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 39% (להלן: "הוועדה").

טענות הצדדים

2.         המערער טען כי יש בליקוייו הגופניים והנפשיים כדי להצדיק קביעת נכות רפואית בשיעור גבוה יותר, היות והוא סובל מסיוטי לילה, מכאבי ראש ומבעיות בגב עם הקרנה לרגל. 

לטענתו, בהתאם לחוות דעתו של פרופ' דן עטר, נקבעו לו 30% נכות לצמיתות לפי סעיף 35 (1) (ד) (בגין הפגיעה ברגל שמאל) ו- 10% נכות לצמיתות לפי סעיף 37 (7) (א) (בגין הפגיעה בעמוד השדרה המותני).

כמו כן, לטענתו, הוא קיבל חוות דעת נוספת וביצע בדיקותMRI  נוספות לאחר מועד כינוס הוועדה.

3.         המשיב טען כי הוועדה רשמה את תלונות המערער והתייחסה לכולן. הוועדה ערכה בדיקה קלינית יסודית הן מבחינה נפשית והן מבחינה אורטופדית תוך התייחסות לבדיקת C.T עמוד שדרה מותני ולבדיקת מיפוי עצמות ובהתאם לממצאיה העניקה את אחוזי הנכות.

            המשיב הוסיף וטען כי הוועדה התייחסה גם לחוות דעתו של פרופ' דן עטר מחודש יוני 2012.

            בנסיבות אלה, לטענת המשיב, טענות המערער הינן טענות רפואיות גרידא ולא עולה טעות משפטית מהחלטת הוועדה ומשכך, יש לדחות את הערעור.

דיון והכרעה

8.         לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי, כמפורט להלן.

9.         כידוע, בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות וועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כאשר כבר נקבע כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ל"ד, 213 (1999)).

10.       קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הן קביעות רפואיות מובהקות הנמצאות בתחום סמכותה הבלעדית של הוועדה ועל כן דין טענות המערער בענין קביעת שיעור הנכות להידחות.

            כמו כן, לא מצאתי לקבל את טענות המערער בדבר חוות דעת חדשה ובדיקות נוספות שביצע לאחר מועד כינוס הוועדה שכן, על בית הדין מוטל לבחון את סבירות ההחלטה בהתייחס למועד שבו ניתנה. בנסיבות אלה, אין במסמכים רפואיים שניתנו לאחר מועד כינוס הוועדה ואשר אין חולק כי לא עמדו בפניה, כדי להצביע על טעות משפטית בקביעותיה.

11.       באשר לטענות המערער בדבר ההתייחסות לחוות הדעת של פרופ' עטר מיום 8.6.12, הלכה פסוקה היא כי הוועדה חייבת להתייחס לחוות דעת הרפואית שהוגשה לה התייחסות "עניינית ומנומקת" (ראו דב"ע ל/15-0 אשר בטרמן - המוסד לביטוח לאומי,  פד"ע ב' 147). הסדר הטוב מחייב שהוועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ותנמק שלילת המסקנה שבחוות הדעת. (ראו דב"ע לד/258-0  יגאל הגיג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו' 225).

12.       מפרוטוקול הועדה עולה כי בהתייחס לחוות-דעתו של פרופ' עטר מיום 8.6.12, אשר המליץ על קביעת נכות בתחום האורטופדי בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 35 (1) (ד) (עבור הפגיעה ברגל שמאל) ובשיעור 10% לפי פריט ליקוי 37 (7) (א) (עבור הפגיעה בעמוד שדרה מותני)- קבעה הוועדה כי היא מקבלת את מסקנותיו באופן חלקי וזאת "לאור ממצאים קלניים". הוועדה לא הסבירה איזה חלק מההמלצות והמסקנות בחוות הדעת מקובלים עליה ואיזה לא. הוועדה אף לא פירטה והסבירה מהם הממצאים הקליניים השונים אשר על בסיסם החליטה לקבל את חוות הדעת באופן חלקי, כך שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה. היעדר הנמקה, כאמור לעיל, מהווה טעות משפטית המצדיקה את התערבותו של בית הדין.

13.       לפיכך, יש מקום שעניינו של המערער יוחזר לועדה הרפואית לעררים (נכות כללית) באותו הרכב, שתזמן את המערער ותתייחס באופן מנומק לחוות-הדעת של פרופ'  עטר מיום 8.6.12 וככל שהיא אינה מקבלת את קביעותיו באופן מלא - תציין באיזה נקודות היא חולקת עליו ומהם הממצאים השונים שמצאה בבדיקתה.

14.       אין צו להוצאות.

15.       ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 יום לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שמונה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, י"ג סיון תשע"ג, ( 22 מאי 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: